אנ-דו ואנ-פרנד: על המחיקה

הפרק הראשון בספר החדש שלי "לא רואים כלום" (שם זמני. יש לכם שם יותר טוב? תציעו. אולי תקבלו עותק חינם) מדבר על עיוורון ועל מחיקה ועל האופן שבו תיירים ומטיילים יכולים לשפר את שרירי הראייה כדי להתחבר למוזאונים, תערוכות, גלריות ובכלל לעולם האמנות. בעיקר לאמנות עכשווית. 

בפוסט הקודם תרגלנו הסתכלות בתמונה "דה קונינג מחוק" של האמן רוברט ראושנברג:

בגלל שזרמתם איתי וכמעט השתכנעתם שאנחנו עיוורים (כדי להשתכנע סופית צריך לקרוא את כל הספר) הבטחתי לכם את הסיפור שמאחורי התמונה. למרות שאני אומרת שתמונות, כמו בדיחות, לא מסבירים בכל זאת התמונה הזאת כל כך חשובה שבאמצעותה אפשר להבין את רוב יצירות האמנות כמעט. נתחיל?

על המחיקה

הבדיחה בעולם האמנות אומרת שדה-קונינג ממילא היה רוב הזמן מחוק.

ויליאם דה-קונינג כבר היה אמן מצליח ומפורסם בניו יורק בשנת 1954 כאשר ביום סגריר אחד קיבל הצעה מוזרה שכמותה טרם נשמעה בעולם האמנות. לסטודיו שלו הגיע  גבר צעיר שהציג את עצמו בתור רוברט ראושנברג, אמן מתחיל. כל אדם שני בניו יורק טוען שהוא אמן מתחיל, חשב דה-קונינג לעצמו אבל לא אמר מילה. הוא הבין מיד מה ראושנברג מבקש ממנו. הוא ניגש  אל כן הציור והוריד ממנו את העבודה האחרונה שעליה עמל כבר שישה חודשים (מתוכם שלושים ימים בערך במצב של פיקחון) ומסר אותה לראושנברג. אחר כך ניגש לדלת ופתח אותה לרווחה. זה היה סימן שהביקור הסתיים.

הבוקר של ראושנברג היה מורט עצבים. בלילה הגהה את הרעיון אבל אז מיד הסביר לעצמו למה זה לא יצליח. אולי דה קונינג בכלל לא נמצא בעיר ואי אפשר יהיה למצוא אותו. אולי דה-קונינג לא יהיה בסטודיו. אולי הוא יהיה בסטודיו אבל יהיה שיכור כל כך (דה קונינג רוב הזמן היה שיכור) עד שלא יפתח את הדלת או לא יבין מה ראושנברג רוצה. אולי יפתח את הדלת אבל מיד יסגור אותה חזרה כשישמע מה יש לראושנברג להגיד לו. ובכל זאת באותו בוקר ראושנברג עלה במדרגות הצרות שהובילו לסטודיו של האמן המפורסם והתפלל שזה יעבוד. הוא היסס כמה שניות לפני שדפק. מבפנים נשמעו צעדים. דה קונינג פתח את הדלת מיד. והוא היה פיקח מתמיד.

"אני רוצה לבקש עבודה שלך" כך פתח ראושנברג אחרי שהציג את עצמו. "אני מבקש שתתן לי עבודה שלך כדי שאני אוכל למחוק אותה".

ראושנברג דיבר מהר וחיכה לשמוע קראת גיחוך מהאיש שעמד מולו. אבל דה קונינג שתק. יותר מאוחר, הרבה הרבה יותר מאוחר ראושנברג יספר על הרגע הזה ויגיד שהיה בטוח שדה-קונינג יסרב. שהוא פשוט יזרוק אותו מכל המדרגות. בחלומותיו היותר טובים ראושנברג דמיין שדה קונינג ישאל שאלות, יתלבט, יבקש זמן לחשוב ואולי אחרי הרבה שכנועים יסכים למסור לו איזו סקיצה לא גמורה או עבודה ישנה שנשכחה בעליית גג. וגם זה ייחשב מבחינתו הישג לא קטן. עולם ומלואו. יותר ממה שיכול היה לקוות. אבל לא זה מה שקרה.

דה קונינג לא שאל אף שאלה. הוא הלך בשקט לעבר כן הציור שעליו הייתה מונחת העבודה האחרונה שלו. כבר כמה חודשים הוא עובד על רישום בצבעי פחם. הוא הוריד את הנייר והושיט אותו לראושנברג. ראושנברג המופתע שכח אפילו להגיד תודה. הוא חטף את העבודה מידיו של דה-קונינג ורץ מהר למטה במדרגות.

דה-קונינג סגר את הדלת בשקט ומזג לעצמו כוס משקה. הגיע הזמן להתחיל לשתות.

חודש ימים לקח לראושנברג למחוק את דה-קונינג. יש אומרים שהשתמש בארבעים מחקים מסוגים שונים. התוצאה היא אחת התמונות הכי חשובות שנוצרו במחצית השנייה של המאה ה-20.

האמנות לא המציאה את המחיקה. השנה הייתה 1954 וכבר נמחקו כמה דברים בעולם הגדול לפני שראושנברג העיז ברוב חוצפתו למחוק את דה קונינג. מלחמת העולם השנייה בראשותה של גרמניה מחקה מיליונים של בני אדם. ארצות הברית מחקה את הירושימה ונגסקי. גם אסונות טבע, תאונות ושאר מחלות מוחקות אנשים, נשים, ילדים, בתים, רחובות, ערים ומדינות.

הכל מחיק.

באופן אישי אנחנו מוחקים אחרים מחיינו בקלות. לא לוקח לנו חודש ימים וארבעים מחקים. פשוט מוחקים ללא היסוס. מבטלים. לא מגיבים, לא עונים, לא מתעניינים. דליט. אנפרנד. מוציאים מחיינו במחי יד או מקלדת את נוכחותו של האחר או את דעתו. 

אבל התמונה הזאת? המחוקה? זאת שלא רואים בה כלום? טוב, היא ממש מעצבנת. כי אין לנו הרי מושג קלוש מה כבר רוצים מאתנו. אנחנו לא מבינים באמנות עכשווית. את יכולה להגיד לנו מה רואים?

כן, אני יכולה. אבל אתם יכולים גם ללמוד לעשות את זה לבד. מתוך התרגיל הזה ניסחתי את עשרת הדיברות להתבונות שיכולים לשדרג לכם כל ביקור במוזיאון.

מה חשוב לזכור? שהאמנות לא המציאה כלום. המציאות יותר חזקה מכל יצירה, גם מה שלא רואים קיים וצריך להסתכל לאט. מאוד לאט.

בינתיים, עד שהספר יראה אור (הוא יהיה בהתחלה בפורמט דיגיטלי) מוזמנים להרשם ולעקוב אחרי הבלוג:

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s