ילדים היזהרו ממוזאונים!

"…ילדים, היזהרו ממוזאונים. ילדים, היזהרו ממוזאונים לתולדות העם. המורה תגיד זה וזה היה כך וכך. ואתם תסתמו את האוזניים, תזמזמו משהו." (מתוך המחזה "חמץ", שמואל הספרי).

זהו קטע השיא של ההצגה 'חמץ' מאת שמואל הספרי. הגיבור יוצא בערב פסח למרדף, ובמהלכו הוא מצית מוזאונים, אתרי מורשת ואתרי הנצחה – את כל מוסדות הזיכרון הקולקטיבי שמסופר בהם הסיפור של העם היהודי כנרטיב-על. לבסוף הוא מגיע למצדה, ושם הוא נושא נאום וממליץ לילדים להתחיל לשאול שאלות; אבל לא מתוך הזיכרון הקולקטיבי של הסיפורים העוברים מדור לדור בערב פסח אלא מתוך התבוננות בעץ, בפרח, בציפור. הוא קורא לילדים לעזוב את המוזיאונים וללכת למגרש הכדורגל – זה המקום המתאים  בשבילם ללמוד על החיים. הוא חותם את נאומו באזהרה חמורה: התרחקו ממוזאונים.

אבל מה לעשות שגם השנה,  בפסח,  בחול המועד (1-5/4/2018), שלושים מוזאונים ואתרי מורשת יהיו פתוחים לקהל בחינם בחסות בנק הפועלים? הפרסום לפרויקט דווקא נשמע מבטיח:

"פרויקט 'פועלים למען תרבות, טבע ויופי', הנערך זו השנה ה-14 על ידי בנק הפועלים, הפך למסורת שבמסגרתה מאות אלפי משפחות בישראל נהנות במהלך חופשת הפסח מביקורים ללא תשלום במוזיאונים ואתרים בכל רחבי הארץ. האתרים והמוזיאונים הנכללים בפרויקט משלבים בין ההוויה והתרבות הישראלית העכשווית לבין ההיסטוריה של העם והארץ, ומאפשרים לציבור הישראלי כולו ליהנות מחופשת החג תוך העשרת הידע של הילדים וההורים על יופיה ותרבותה של ישראל, ללא תשלום." כך נוסח המודעה.

אז מה הבעיה במוזיאונים?

מוזאונים בישראל, ובכללם מוזאונים לראשית ההתיישבות ואתרי מורשת, משרתים בעיקר את הסיפור ה"יהודי" והישראלי. התפקיד שלנו המבוגרים הוא להראות את מגוון האפשרויות ולאו דווקא את הסיפור השולט. לשאול איפה מה שלא רואים? על מי לא מדברים? מה היה פה קודם? לאתגר את השיח. לדובב את ההשתקות. לא לספר רק סיפור אחד, סטראוטיפי וקולקטיבי. אלא לנסות למצוא סיפור מורכב.

תנסו לדמיין איך ניראת כיום החוויה של ביקור במוזיאון בעיניים של ילד?

יורדים מהאוטו או האוטובוס. רעבים. קודם כל איפה השירותים? אחרי הביקור בשרותים (הקלה) ובקפיטריה (לפעמים המילים "משעמם לי" משמעותם "אני רעב") מתחילה הליכה מסודרת אחרי מדריכה או איזה מבוגר המובילים את הילדים במסלול קבוע וידוע מראש ומסבירים להם מה הם רואים. אסור לגעת. אסור לצלם עם פלאש (מה זה פלאש?) אסור להתקרב. עוד חדר ועוד חדר. הגב כואב. גם הרגליים. מתי הולכים?

לפעמים יש נקודת אור. צפייה בסרט או בחיזיון אור-קולי. סוף סוף יש מסך. עכשיו גם אפשר לשבת ולתת לרגליים לנוח. לאחר הסרטון ביקור חוזר בשירותים. מאוד מומלץ לפני הנסיעה הביתה והעמידה הארוכה בפקקים.

הביקור במוזאון נתפס כפעולה נוחה למִשטור ולפיקוח, שכן המבוגרים יכולים יחסית בקלות לשלוט על קבוצת ילדים ולפעול לביטחונם. במוזיאון הילדים לא יפלו, לא ירוצו לכביש ולא יטפסו על עצים. בגלל האווירה המיוחדת הם אולי לא יבכו או יצרחו. אבל מה באמת מקבלים הילדים מביקור במוזיאונים?

כבר הרבה שנים אני משמשת אוצרת במוזאונים שונים, גם כאלה המספרים סיפורי עם ומורשת ואני שואלת את עצמי איך אפשר להפוך את החוויה של הביקור במוזיאון עבור ילדים לחוויה טובה, משמעותית ומעניינת. ולא להתבלבל. למידה משמעותית זה לא לחיצה על כפתורים. ביקור במוזיאון לא חייב להיות כבד או מעיק (בתנאי שזה לא מוזיאון לנושא שואה) והוא בהחלט יכול להיות גם בידור טוב. להחליף קצת את מגרשי הכדורגל.

יש כיום הרבה אוצרים ואנשי חינוך שתערוכות מעוררות בהם אי-נחת  בטענה שהן מציגות לקהל בידור-חינוכי (Edutainment). על אף האי-נחת, אין שום דבר רע, לדעתי, בניסיון של מוזיאונים להנעים את החוויה ולעשות את הביקור לבילוי המתאים לז'אנר המכונה אצל ילדים "כיף". על רקע שפע הגירויים והאטרקציות שמציע העולם הווירטואלי, עצם הצעידה הפיזית בתוך חלל המוזיאון היא כבר סוג של חוויה אחרת. ויש מוזאונים המציעים תכניות "כיף" ובידור במובן החיובי של המושגים הללו.

הטיפים

אם בכל זאת אתם בוחרים בחול המועד פסח השנה לעמוד בתור לאיזה מוזיאון הנה כמה טיפים שיכולים להפוך את הביקור למשמעותי, מהנה ואפילו "כיף":

1. חוויה משמעותית לא יכולה להיות תלויה בביקור חד פעמי. בשביל חוויה טובה דרוש תהליך מתמשך. ביקור אחד במוזיאון פעם בשנה (ועוד כשצפוף מאוד כי זה בחינם) הוא נטול הקשר. "באתי. ראיתי. מתי אוכלים?" ולכן ההמלצה הראשונה שלי (גם הכי חשובה) היא להרגיל את הילדים לביקורים במוזיאונים גם במהלך כל השנה ולא רק כשזה ב"חינם". ככה גם בטיולים לחו"ל הם ישתפו  פעולה כאשר תגיעו למוזאונים הגדולים, תעמדו בתור ותשלמו הרבה כסף לכרטיס. אולי ככה יש סיכוי שהם לא יגידו אחרי עשר דקות "משעמם לי".

2. הביקור חייב להתמקד בנטייה האישית של הילד/ה. ביקור במוזיאון הוא חוויה שונה לכל אחד ואחת. לא כולם חייבים ללכת ביחד כמו עדר אחרי המדריכה ולהקשיב להסברים שלה. ולא חייבים לראות הכל. גם במסעדה לא מזמינים את כל התפריט. צריך לבחור. לראות חדר אחד או שניים. לשהות בהם יותר זמן. בכלל הכי טוב שתתנו להם מפה. שיסתובבו לבד. מוזיאון הוא מקום בטוח וסגור. תקבעו שעה ונקודת מפגש. ועכשיו אתם יכולים ללכת בעצמכם לשתות קפה.

3. בניגוד למה שכתבתי בטיפ הקודם יש גם משמעות לחוויה משפחתית או חברתית במוזיאון. תופתעו לראות שאחרי שהילד/ה חוזרים מהסיור שעשו "לבד" הם מאוד רוצים שתבואו לראות את מה שהם גילו. לכו. גם אם כבר הייתם שם. כי הפעם הילדים הם המדריכים. הם יסבירו לכם. וכדאי לכם לשמוע את ההסבר שלהם.

4. הרבה ילדים והורים חווים מוזיאונים כמקום שבו "אסור לגעת". תשתדלו להסביר את הכללים של המקום לפני שאתם נכנסים למוזיאון. תראו להם במה מותר לגעת או במה אסור לגעת. וגם תסבירו למה אסור לגעת. (כי זה מלפני 5000 שנה למשל…)

5. תעודדו אותם לצלם. ובכלל תעודדו אותם להשתמש בטלפונים שלהם כדי לדעת יותר על היצירה, על האמן, על התקופה. לא צריך מדריך קולי. אפשר אבל לא חייב. מספיק שיש קליטה. גם לא צריך לעמוד ולקרוא את הכיתוב הארוך שיש ליד המוצגים או התמונות. גוגל וכל המידע אצלכם בכף היד.

6. אל תהיו "קהל מובל" גם אם אתם מבקרים במוזיאון בתור קבוצה ועם הדרכה "מטעם". תערערו. תשאלו שאלות. אם זה מוזיאון שמספר על תרבות מסוימת (סתם נגיד על אשכנזים) תשאלו: "רגע, אבל מה קרה באותו זמן עם התימנים?". אם זה מוזיאון שמסביר על המלחמות "שלנו" תשאלו על מה קרה למי שהפסיד. אין נרטיב אחד או קול אחד שאתם חייבים לשמוע במהלך הביקור מתחילתו ועד סופו. תעודדו את  החשיבה העצמאית של הילדים ותסמכו עליהם (יותר מאשר על המבוגרים) שהם ידעו להתבונן, להשוות, לנתח ולהסיק מסקנות בעצמם.

לסיום תזכרו: אין דרך קבועה אחת לחוות את המוזאון. מספר הדרכים הם כמספר המבקרים.

2 תגובות בנושא ״ילדים היזהרו ממוזאונים!"

    1. תודה רינה. קודם כל כדאי לשאול אותם אם הם גם… אצלי למשל יש לפעמים הכרזה כזאת: "באים איתך בתנאי שלא הולכים לשום מוזיאון". אבל בסוף מצליחה לשכנע גם את הכי סרבנים. אין מקום יותר נפלא מזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s