אין או / או יש גם וגם: מחאת הבינתחומיות

כשחשבתי מה ללמוד בתואר השני: אמנות או פילוסופיה? יהדות או חינוך? היה לי ברור שאני לא רוצה לוותר על אף אחד מהתחומים האלה. "אני רוצה ללמוד מהכל. לנסות כל דבר. חיים רק פעם אחת…" כמו שכתבה ורד מוסינזון בספר "דברים שצריך לעבור" שליווה אותי מאז שהייתי נערה.

השנה הייתה 1997 ולמזלי באוניברסיטת בר אילן נפתחה תוכנית בינתחומית: לימודי פרשנות ותרבות. הייתי במחזור הראשון של התוכנית הזאת ואין לי בכלל ספק שההחלטה ללמוד לימודים בינתחומיים שינתה את חיי בכלל ואת חיי האקדמיים בפרט. שם הבנתי שאין או /או אבל יש בהחלט גם וגם. התובנה הזאת הולכת איתי מאז ועד היום כמעט לכל מקום.

היום בבוקר כשנכנסתי למשרדי (המשופץ יש לומר..) במכללת אמונה חיכתה לי הפתעה על הדלת:

מחאה 5  מחאה 6

פתאום שמתי לב שלא רק על הדלת שלי. על הרבה דלתות, קירות וחלונות תלויים משפטים פוסטמודרניים שכאלה. ועל כולן חתומות סטודנטיות מהחוג הבינתחומי.

מחאה 4  מחאה 1

מסתבר שהסטודנטיות הבינתחומיות פתחו במחאה על האופן שבו הוצגו בכתבה שהופיע במוסף לימודים של העיתון מקור ראשון. שם כתבו עליהן שהן בעצם כאלה שמתלבטות. רוקדות על שתי חתונות. לא ממש סגורות על עצמן ועד שיסגרו הן לומדות בחוג שהוא קצת מזה וקצת מזה. קצת אמנות וקצת עיצוב. נגד האמירות האלה הן לא יכלו שלא לפתוח במחאה.

מחאה 3 מחאה

אחת ההשראות למחאה הייתה המשוררת עדי קיסר שהתארחה במכללת אמונה לפני מספר שבועות בכנס שנקרא, איך לא… "מחאות". עדי קיסר התפרסה בזכות "אני המזרחית". הנה הגרסה תחת מחאה של "אני הבינתחומית":

"אני הבינתחומית

שאתם לא מכירים

אני הבינתחומית

שאתם לא מזכירים

שיודעת בעל פה

את כל היצירות

של ואן גוך

וטרטקובר ויוסי למל

ואריה ארוך

מערבבת צבעים לאט לאט

על פלטה קטנה

שחור לבן

שמן וטרפנטין,

האדים מרעילים את קומת הגרפיקה

שלכם.

מה תעשו לי?….."

מחאה 2

השיר עוד ממשיך אבל השורה שאני הכי אהבתי היא כמובן "ולמדתי לדבר בפוסטמודרנית". רק בשביל השורה הזאת היה כדאי. בקורס פוסטמודרניזם שאני מלמדת כבר די הרבה שנים במכללה יש רגעים שאני תוהה עד כמה הפוסטמודרניזם הזה מדבר ומתקשר עם הסטודנטיות. מסתבר שכשמדובר במחאות הפוסמודרניזם עושה את העבודה.

גדולי ההוגים הפוסטמודרניים הושפעו מאירוע מכונן אחד: מרד הסטודנטים שפרץ בצרפת במאי 1968. קשה להפריז בקשר שבין מאי 68 ובין העקרונות של הפוסטמודרניזם. תפיסת המציאות המורכבת שמזמן לנו העידן שבו אנחנו חיים לא מאפשרת לנו לחשוב יותר במונחים של או / או. שחור או לבן. טובים או רעים. אבל כאן המקום לציין שגם הלימודים בחוג לאמנות במכללה (שעליהן אני מופקדת) נהנים מהאפשרויות של "גם וגם" והם בהחלט לא חד מגמתיים. מה שאומר בעצם שכולנו בינתחומיים. או לפחות גם בינתחומיים וגם לא בינתחומיים בו זמנית.

מוקדש באהבה לסטודנטיות מהחוג הבינתחומי של מכללת אמונה בירושלים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s