ציפורים בכלוב, אמא תרנגולת מאוכזבת ודובון שלא רוצה לישון: איך מלמדים ילדים לקרוא

״ספרוני: ספריה למתחיל״ היא סדרת ספרונים מיתולוגית המיועדת לילדים שרק מתחילים לקרוא.

IMG_4398

אני לא יודעת בדיוק מדוע הספרונים שכתבה צביה וילנסקי ואיירה רותי פלצמן עדיין נמצאים ברשותי אחרי כל כך הרבה שנים שהילדים כבר גדלו ויודעים לקרוא, אבל הרי אני לא זורקת ניירות, בטח לא ספרונים אז הם הפכו להיות חלק מהספריה שלי. אני מודה שאני לא זוכרת שהילדים אי פעם קראו אותם, אבל כשאני קוראת בהם עכשיו אני לא יכולה שלא להרהר…

הסיפור הראשון היה על הדובון שלא רצה לישון. זה קצת עורר אצלי חשד  כי את ההשפעות השליליות של הספר ״הדובון לא לא״ על יחסי הורים וילדים אין צורך להזכיר. שם מדובר על דובון שמסרב לאכול. הייתי סקרנית לדעת מה קורה עם הדובון שלא רצה לישון.

IMG_4399

ההתחלה דווקא מבטיחה. ביער גרו דובה ודובון. כלומר משפחה חד הורית. האמא מתמודדת לבד עם הדובון הסרבן. זה לא שהאבא בעבודה. הוא פשוט לא גר שם. כנראה שהחיים שלה לא ממש פשוטים, היא נשמעת לי אם חד הורית קשת יום. אחרי יום עבודה הדובון מסרב לישון. היא הולכת ליער להביא לו פטריה (?) וגם איצטרובל. בסופו של דבר הדובון נרגע רק עם דבש. לפחות באיורים זה נראה שמח. הדובה הגדולה לבושה בשמלה לבנה עם נקודות אדומות… (כבר כתבתי פה פעם פוסט על העניין הזה) והדובי מניף זרועות בצהלה לעבר צנצנת הדבש. הוא מלקק ונרדם. שום דבר על צחצוח שיניים.

הסיפור השני היה קצת יותר מפחיד. אמנם גם המורה, כמו הדובה בסיפור הקודם לבושה בשמלה עם נקודות אבל זה לא מנחם אותנו לנוכח הבהלה שפרצה בכיתה. לסיפור קוראים ״חתלתול בתוך ילקוט״. מסתבר שאודיהכניס לתוך הילקוט פרוסה עם נקניק (שאמא הכינה). פני שהוא סגר את התיק הוא הלך לחפש את הכובע ובזמן הזה החתול חמק לו ונכנס לתוך הילקוט. כך מבלי שהוא יודע דבר על האורח הוא מגיע לכיתה. כשהוא פותח את התיק באמצע השיעור קופץ משם חתול. אודי והילדים נבהלו. גם החתלתול. כמי שמפחדת מאוד מחתולים אני בהחלט לא יכולה לדמיין מה היה קורה אם באמצע השיעור הייתי פותחת את התיק והיה קופץ משם חתול…

IMG_4401

עד כמה הורים מאוכזבים כשהילדים שלהם לא יוצאים כמו שהם ציפו אפשר ללמוד מהספרון הבא. לספור קוראים ״למה נבהלה התרנגולת?״ ואני מודה שמתוך כל הספרונים בשלב 6 זה הספרון שנוגע בפחדים מאוד עמוקים. הפחד לאכזב ולהתאכזב…

IMG_4402

התרנגולת דגרה על הביצים. בוקר אחד היא רואה שמהביצים יוצאים אפרוחים שלא דומים לה. והנה היא עוברת איתם ליד נחל ומשהו מפחיד קורה: האפרוחים קופצים למים. ״צועקת הדוגרת: ילדים! סכנה! אבל האפרוחים צוחקים: אמא, אמא, לא נטבע, ילדיך ברוזים!״. איך יצאו לאמא תרנגולת ילדים ברווזים זה לא ברור. אולי הוחלפו בלידה אולי היא ״נכשלה״ בחינוך. עד כמה אנחנו מפחדים מהרגע הזה שבו נגלה שילדים שלנו הם לא בדיוק מה שציפינו?

ולסיפור האחרון. זה העצוב ביותר. על ציפור דרור. שהילדים שמו אותה בכלוב. בכלוב יש קנרית והיא מנסה לשכנע אותו שטוב בכלוב. לא חסר שם כלום. יש אוכל ומים. ממש כלוב של זהב. אבל הדרור עצוב. הוא רוצה חופש, לא כלוב של זהב. את הספרון הזה לא צילמתי. אלא פשוט השתמשתי בו והכנסתי אותו לתוך סדרה חדשה של קולאז׳ים שאני עובדת עליהם עכשיו… הנה חלק מהסיפור בתוך העבודות:

 

IMG_4406   IMG_4409   IMG_4404

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s