הנשים המחוללות: תערוכה בהקמה (אוצרות: שגית מזמר וענת חן)

בימים אלו הולכת ומוקמת תערוכת הגמר של בוגרות החוג לאמנות ממכללת אמונה בחללי המוזיאון לאמנות יהודית שבבניין היכל שלמה. עדיין מוקדם מדי לחשוף כאן את כל הפרויקטים… נשאיר את ההפתעה לארוע הפתיחה אבל השם של התערוכה ״מחוללות״ הוא כבר סיבה מספיק טובה בשבילי לכתוב פוסט.

כשהתחלתי לכתוב לפני יותר מ-12 שנים את הדוקטורט שלי (אוניברסיטת בר אילן, לימודי פרשנות ותרבות) ידעתי שיש בי תשוקה לחקור את הקשר בין נשים ואמנות. עם הרצון הזה יצאתי למסע ארוך וכעבור ארבע שנים נולדו שני כרכים עבי כרס שהכותרת הרישמית שלהם היא: ״פרשנות טיפולוגית לתאורי נשים באמנות היהודית בימי הביניים״.

העיקרון שעליו מבוסס המחקר הוא מאוד פשוט: משחר ההיסטוריה אפשר לזהות ולאפיין ״טיפוסים נשיים״. סיפורי הראשית שלנו מלאים בדוגמאות של התנהגות נשית אופיינית שיש לה גם ביטוי חזותי באמנות היהודית. לתיאורי נשים באמנות תמיד הייתה משמעות חינוכית כיוון שמרבית הנשים עד לתקופה המודרנית לא ידעו קרוא וכתוב והעברת מסרים אודות התנהגות נשית רצויה או בילתי רצויה יכולה הייתה להעשות רק באמצעות תמונות.

ואיך זה קשור לתערוכת הגמר? אחד הפרקים של הדוקטורט נקרא ״הנשים המחוללות״.

לנשים היו תפקידים מיוחדים והמחוללות הוא אחד העתיקים שבהם. הכוונה היא לנשים שהיו יוצאות ״בתופים ובמחולות״ על מנת לקדם את פניהם של הגברים השבים משדה הקרב. זהו תפקיד שניתן לנשים בעיקר בגלל הצורך בהבעת רגשות, החצנה של גילויי שמחה והתפרצות ספונטנית של ריקוד שירה ונגינה.

באמנות היהודית, כמו גם בתרבות הכללית,  התפתחה מסורת רחבה של תיאורי הנשים המחוללות. הכוונה לציורים או איורים  של נשים הרוקדות לעצמן, ללא נוכחות גברית, לרוב הן מחזיקות ידיים או אוחזות בכלי נגינה.

הנה דוגמא לנשים המחוללת מהגדת סרייבו, ספרד המאה ה-14:

הנשים המחוללות הגדת סרייבו

בהגדות מאוירות מימי הביניים מתארים את מרים והנשים יוצאות במחולות בזמן שירת הים. זהו האיור היחיד בכל רצף האיורים של ההגדות שבו מתוארות רק נשים, ללא נוכחות גברית ומתוך מקורות סיפרותיים של אותם הימים ניתן להבין שריקודים מעורבים נחשבו בעייתים מבחינה הילכתית כבר אז. בתמונה מהגדת הזהב (ספרד, המאה ה-14) ניתן לראות שהנשים המחוללות היו צעירות, לא נשואות (נשים נשואות בכתב יד זה מתוארות עם כיסוי ראש) והן אוחזות בכלי נגינה שונים. המשותף לכל כלי הנגינה באיור זה שהם נשיים: המבנה של הם עגול ויש להם חלל פנימי.

הנשים המחוללות הגדת הזהב

האישה המחוללת המפורסמת ביותר בהיסטוריה היא בת יפתח. בת יפתח יוצאת לקראת אביה השב מהמלחמה בריקוד ונגינה אבל מהר מאוד היא הופכת ממחוללת למקוננת שכן אביה נדר נדר שלא ניתן להפר אותו (לא ברור למה…) שהראשון שיוצא מפתח הבית לקדם את פניו יוקרב כקורבן לאות תודה על הניצחון. בת יפתח מתבודדת עם חברותיה בהרים שם הן מבכות את בתוליה. בכך היא הופכת בהבדל של כמה פסוקים מאישה מחוללת לאישה מקוננת ובכל מקרה תיאורים מרגשים שלה באמנות מלמדים אותנו על המנעד המורכב של האופי הנשי שיכול לנוע בין גילויי שיא של שמחה ועצב. כך היא ניראת בתמונה של הצייר גוסטב דורה שהעצים את דמותה מאוד על מנת להגדיל את הדרמה שאנחנו הקוראים כבר יודעים עליה מבלי שהיא מנחשת דבר:

בת יפתח

חלק גדול מהפרויקטים בתערוכת הגמר של בוגרות החוג לאמנות מתכתבים עם נושאים של נשיות וארכיטיפים נשיים. כמעט בכל הפרויקטים ניתן לזהות יכולת גבוהה של הבעת רגשות שמחה, עצב, פחד או חרדה והפיכתם לאמצעי וכלי שימושי להתנהלות בעולם. שיח גלריה בתערוכה בנוכחות האמניות ואוצרת התערוכה, האמנית שגית מזמר, יתקיים ביום חמישי 17/7/2014 בשעה 18:00 במוזיאון היכל שלמה, קינג ג׳ורג׳ 58 ירושלים.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s