אם אתה לא יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם

אין ספק שזה הולך להיות הקיץ של המונדיאל. אנחנו מוכנים. חוברת ה״סופרגול״ של עודד הולכת ונשלמת. עברנו משתי חבילות ביום לארבע בעיקר הודות לסבא חיים שמשקיע בזה את מיטב כספו. עודד יושב ומדביק ואחר כך מדפדף במשך שעות הלוך ושוב בין התמונות.

IMG_3295          IMG_3296           IMG_3300

מה זה הצורך שלנו כילדים לאסוף מדבקות של כוכבים להדביק אותם בחוברת? ולאן זה נעלם כשמתבגרים? לא יצאתי לעשות מחקר פסיכולוגי או חברתי אבל בהחלט הלכתי לבדוק עד כמה זה עמוק. וככה נזכרתי באחד האוספים הניפלאים ביותר שאני מכירה: אוסף המחברות של כוכבי הקולנוע שאמא שלי, רבקה גתי בשם נעוריה, יצרה לפני חמישים שנה.

sah 003         sah 002

מדובר בערך בשנת 1963. אפשר לדעת את זה רק לפי שמות הסרטים כי אין תאריך על המחברות עצמן. אמא שלי גרה אז ברחוב הרצל 33 בפתח תקווה ומול הבית היה ״קולנוע שלום״. לא היה סרט שהיא לא ראתה ואין כוכב או כוכבת קולנוע שהיא לא הדביקה וגזרה במחברות. המחברות המדהימות האלה נשארו עד היום ונשתמרו במצב מצוין. במקור היו שש מחברות אבל עכשיו מצאנו רק חמש. מחברת מספר שלוש חסרה.

sah 001 sah 005

כשיושבים עם אמא שלי ומדפדפים במחברות היא מתלהבת עד היום. היא מסבירה על כל סרט ועל כל כוכב ויש רק משהו אחד שדומה לזה: האופן שבו עודד יושב עם חוברת הסופרגול שלו. הם זוכרים בעל פה את השמות המסובכים, הם חוזרים שוב ושוב קדימה ואחרונית למשהו שמזכיר להם משהו אחר. מה שמדהים במחברות של כוכבי הקולנוע שהן במצב כל כך טוב. אין בכלל ספק שהאיכות של הדבק והאיכות של הנייר לא דומה בכלל למה שאנחנו מכירים היום.

הנה עוד כמה עמודים מהאוסף המיוחד הזה:

sah 011 sah 010 sah 012

בדור הבא, אצלי ואצל אחותי כבר לא אספנו תמונות של כוכבי קולנוע, כנראה בגלל שהטלויזיה תפסה את המקום של המדיום הזה אבל בהחלט היה לנו את אותו צורך לגזור דברים מעיתונים ולהדביק במחברות ואז לעבור על זה שוב ושוב ולהסביר לכל מי שמוכן לשמוע על האוסף החדש שלנו. אחת המחברות האלה הייתה מחברת ״דברים קטנים״ שעל פי מה שרשום על הכריכה שלה היא שייכת לענת ועירית גרוס.

IMG_3302

אני לא זוכרת בודאות באיזה עיתון הופיע המדור ״דברים קטנים״ של סמדר שיר (מעריב לנוער?) אבל זוכרת שאהבנו אותו מאוד. בכל שבוע היינו גוזרות ושומרות. את המחברת התחלנו להרכיב רק כשהאוסף היה גדול  כיוון שהיא מסודרת לפי נושאים: בדיחות, מתיחות, אהבה, אוכל, תחביבים, אופנה וחלומות. גם כאן אין תאריך בשום מקום (כנראה שלא חשבנו אז שיום אחד זה יהפוך לפריט נוסטלגי) אבל אני מניחה שזה בסוף שנות השבעים:

IMG_3308 IMG_3307

 

ועכשיו בחזרה למונדיאל. הרי לשם כך נתכנסנו פה… עם עודד, חוברת הסופרגול והדמויות הקטנות מפלסטיק שמצורפות לכל חבילה. ואולי פה טמון ההבדל. הרי לא יכול להיות שהתמימות של המחברות משנות ה-60 ושנות ה-70 קיימת גם היום. סתם לגזור ולהדביק מעיתונים זה כבר ממש לא רלבנטי. לכן אולי החליטו לצרף לכל חבילת מדבקות של המונדיאל גם דמויות קטנות של השחקנים.

IMG_3266

הדמויות הקטנות האלה הן למעשה ההבדל בין האסתטיקה של אז להיום. בעידן שלנו צריך שיהיה גם משהו מוחשי חוץ מדפים של חוברת או מחברת. ועודד עושה בהם שימוש נפלא. באיזה שהוא שלב הוא מצליח להתנתק מהחוברת ולשחק בדמויות כאילו היו חלק ממשחק הלגו. הוא בונה להם עולם חדש, נטול כדורגל לגמרי. מה שמביא אותי למסקנה נחד משמעית של הפוסט הזה. המשותף למחברות של כוכבי הקולנוע של אמא שלי ולדמויות הכדורגלנים של מונדיאל 2014 הוא עולם הדימיון והיצירה. אין גבול לפנטזיות ולחלומות שאפשר לבנות כשמסתכלים על הכוכבים.

IMG_3271       IMG_3270

אז מה המסקנה מהפוסט הזה? מה משותף למחברות של כוכבי הקולנוע של אמא שלי ולדמויות הכדורגלנים של מונדיאל 2014? היכולת האנושית לדמיין. אין גבול לפנטזיות ולחלומות שאפשר לבנות, לגזור, להדביק ולהרכיב מחדש כשמסתכלים על הכוכבים.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s