אוצרות ואמנות

מו-זי-או-לו-גית.

מה זה אומר להיות אוצרת ? איפה לומדים את זה?

למדתי לימודי מוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ויש לי תעודת אוצרת. למעלה מ-20 שנה אני אוצרת תערוכות במוזיאונים ובגלריות, כותבת טקסטים לפתיחות ולקטלוגים, מלווה אמנים צעירים וותיקים בבחירת עבודות לתערוכה, בתלייה ובהצבה ובעיקר מאוד אוהבת כשמזמינים אותי לבוא לברך בפתיחה. בגלל הכיבוד, כמובן.

מה מאפיין אותי כאוצרת? מה הייחוד שלי?

אני אוהבת לקשור בין סיפורים לחפצים. הסיפורים האנושיים הם העיקר מבחינתי. אני אוהבת לחשוף את מה שלא רואים במבט ראשון. אוצרות זה סוג של עבודת בלשות. הנה למשל כתבה שהתפרסמה על עבודת האוצרות שלי:

אוצרות בהיכל / דוד חרמץ

אני גם מתמחה בתערוכות שיש להם קשר למגדר. זה לא אומר שאני עובדת רק עם אמניות או עם נשים אבל זה אומר שאי אפשר לנתק את עבודת האוצרות שלי מהאג'נדה העיקרית שלי: יצירת שיח עכשווי על נשים ועל מה שמעניין נשים. בבלוג שלי כתבתי פוסטים רבים על אמניות שאצרתי להן תערוכות או שליוויתי במהלך התהליך שלהן עד לתערוכה. למשל על האמנית המוכשרת רננה לאוב, שהציגה בהיכל שלמה בתערוכה קבוצתית ובבית האמנים בירושלים.

מי הלקוחות שלי?

רשימת הלקוחות ארוכה ומגוונת. אני עובדת עם מוזיאונים גדולים כמו מוזיאון היכל שלמה לאמנות יהודית, מרכז ליבר לתערוכות בבר אילן, הגלריה של מכללת אמונה. ומאוד אוהבת גם לעבוד עם אמנים צעירים בתחילת הדרך או דווקא עם אמנים ותיקים בתערוכות יחיד או תערוכות קבוציות:

מתי אני מרגישה סיפוק בעבודה?

אני אוהבת לכתוב על התערוכות שאני עושה ובעיקר אוהבת שמבקרי אמנות כותבים על התערוכות שלי. שני ליטמן כתבה על התערוכה "מחוללות" שאצרתי במוזיאון היכל שלמה כתבה מאוד אוהדת: אירוניה נשית בבניין הרבנות הראשית

מה החלק הכי מאתגר בעבודת האוצרות?

הרבה פעמים החלק הקשה באוצרות בכלל לא קשור בתערוכה או באמן/ית. אלא ביחסי הציבור שצריך לעשות לתערוכות. האם האוצר צריך לעשות גם את זה? כנראה שכן. כי כתיבה נכונה על התערוכה, במילים המתאימות יכולה לעשות את ההבדל בין תערוכה שוממת ונטולת מבקרים לתערוכה עם הרבה תנועה. איך עושים יח"צ לתערוכה? עובדים בזה.

האם אוצרת צריכה להיות גם אמנית בעצמה?

לדעתי כן. אחרת לא מבינים מה מרגישים אמנים כשהם עובדים על תערוכה. אומרים שכל אוצר הוא אמן מתוסכל. כדי שזה יהיה לא נכון האוצר צריך להיות אמן פעיל. כזה שיודע מה המשמעות של לוותר על עבודה בזמן התלייה כדי שכל התערוכה תראה יותר טוב. כל אוצרת צריכה להתנסות גם בחוויה של ה"צד השני".

על מה אני עובדת כאמנית בימים אלה? מה העבודות החדשות שלי?

לסדרת העבודות האחרונה עליה אני עובדת עכשיו קוראים "והארץ הייתה". הסדרה התחילה בימי הקיץ של "צוק איתן". אז חליתי לפתע באבעבועות רוח. כדי להעביר את הזמן גזרתי מכל העיתונים דימויים, בעיקר פוליטיים ובהשראתם יצרתי. בחלק מהעבודות שילבתי את בתיה ההרוסים של עזה עם מראות של קיץ וחוף הים.

הנה כמה עבודות לדוגמה מתוך הסדרה:

איפה אפשר לראות  עבודות ישנות יותר?

הנה כאן. את העבודות האלה הצגתי בגלריות שונות ברחבי הארץ: בקיבוץ עינת, במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, בהיכל שלמה בירושלים, במכללת אמונה ועוד. עבודות אלה הם בעיקר בטכניקה של פיסול שבה עבדתי בעבר.

האמנות שלי קשורה לתחביב אחר: אספנות. אני אוספת כל דבר. מגורטאות ועד עיתונים. מברזלים ועד ספרים ומכתבים. ככה זה נראה אחרי אני מחברת כל מיני זבל וחפצים ישנים ביחד:

להזמנת שירותי אוצרות וליווי תערוכות, לתערוכות יחיד או קבוצתיות אנא צרו קשר במייל anat.chn@gmail.com או שילחו הודעה לנייד 052-3428466

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s